“Revealing Hidden Praise”[1]
Parshas Mishpatim 5783
לזכר נשמת אסתר תהלה בת ר’ גבריאל פינחס
Based on “Erev Shabbos Parsha Inspiration” by Rabbi Phillip Moskowitz[2]
Written by Rabbi Dani Staum[3]
1. Rashi (Shemos 25:31) says that Moshe had a hard time constructing the Menorah, so Hashem showed Moshe a Menorah of fire so Moshe could see what the end product was supposed to look like.
(The Medrash (Tanchuma, Beha’alsocha 3) states that Hashem told Moshe to cast the gold into the fire and the Menorah miraculously emerged.)
If Hashem knew Moshe wouldn’t be able to make the Menorah on his own, why did He instruct Moshe to do it in the first place, before He showed him how to do it? It’s analogous to a person bringing his car to his mechanic and the mechanic opening the hood and telling him to figure out what’s wrong. After five minutes the person is completely lost, so the mechanic says just give me a hundred dollars and I’ll take care of it. Why did the mechanic bother him in the first place?
The Sefas Emes explains that Moshe had to first engage and make the effort to construct the Menorah, even though he truly couldn’t actually do it. But it was because he prepared himself and began investing the effort that Hashem guided him how to do it.
When a person prepares himself and strives to perform a spiritual endeavor, even if he is unable to do it, Hashem will help him accomplish his goals. But it is only when he readies himself and commits himself to do it that he merits that divine assistance.
Sefas Emes adds that the pasuk in Tehillim (57:3) states לקל גומר עלי” – the G-d Who completes what He promised me.” If one does his part, then Hashem will help him complete what he set out to accomplish.
Often, we don’t even bother try to actualize our hopes and aspirations because we are convinced that we cannot be successful. Sefas Emes reminds us that our task is to put our best foot forward and invest the effort and then Hashem will guide us and show us the way to fulfill our aspirations.
שפת אמת תרומה תרל”א
נתקשה משה במנורה והראה לו הש”י. ואח”כ כתיב שנעשית מעצמה. תיעשה כו’. א”כ למה הראה לו. אך כי ע”י רצון האדם בלב ונפש באמת. נגמר השאר. מה שא”י לעשות. נעשה מעצמו. וזה מ”ש השלך לאור כו’. כן הוא בכל מצוה מכל איש ישראל. כי וודאי אין בכח אדם לעשות רצונו ית’. רק כפי רצון האדם נגמר מעצמו. ומ”מ הגמר בא ג”כ ע”י רצון האדם. וזה שהראו לו לידע מכוון ורצונו ית’. וע”י שרצה לעשות רצונו ית’ רק שהי’ למעלה מכח אדם. לזה נעשה מעצמו. כענין זה פי’ אא”ז מו”ר זצלה”ה עמ”ש יגעתי ומצאתי. ודקדק כי מציאה בהיסח הדעת. ומה שבא ע”י יגיעה למה נק’ מציאה. אך מי יכול למצוא האמת ע”י יגיעתו. ורק שהש”י נותן במתנה ודרך מציאה ע”י היגיעה. וכן כ’ במשה אחר שהי’ מ’ יום בשמים לחם לא אכל כו’ אח”כ כ’ ויתן אל משה. וכ’ במד’ במתנה ניתנה לו כו’ וקצרתי כי כ’ כבר:
תרל”ג
…ובכל דבר העיקר ההתחלה והרצון. ואח”כ השי”ת מסייע שיוכל האדם לעשות המצוה גם בפועל. וז”ש לאל גומר עלי. וז”ש נמכר עמו לסייע כפי רצון האדם כנ”ל [במדרש] בו זהב אין בו כסף וכו’ ואינו מובן כי יוכל אדם ליקח כסף וזהב ושדה וכרם. אבל הפירוש כי בגוף הזהב אין כסף וכו’ אבל מקח שנתתי לכם יש בו הכל בנקודה אחת. והוא להגיד לאדם שלא יתרחק ע”י שמבין שאין מעשיו מגיעים להשי”ת. רק להאמין כי השי”ת ממלא כל עלמין. וכל רצון אמת שיש בכל איש ישראל מגיע אליו ממש.
—————————————————————————
2. The two architects of the Mishkan were Bezalel of Shevet Yehuda and Ohaliav of Shevet Dan.
The Medrash notes that the most prominent of the shevatim was Yehuda. Yehuda were the progenitors of royalty and they traveled first. Conversely, the lowliest of the shevatim was Shevet Dan. They traveled last and gathered everything left behind by the other tribes. Together, a representative of both of those tribes constructed the Mishkan.
Regarding the construction of the Beis HaMikdash too, this setup appears again. Shlomo Hamelech, the primary builder of the Beis HaMikdash, was from Shevet Yehuda, while wood for the building was provided by Chiram, whose mother came from Shevet Dan.
The Yalkut Shimoni adds that in the future too, Moshiach ben Dovid’s father will be from Shevet Yehuda while his mother will be from Shevet Dan.
The Medrash continues, “When constructing the Mishkan let the most prominent and the lowest of the tribes come together, so that no one should look down at anyone else, and everyone should be humble, because great and small are equal in the eyes of Hashem.”
External qualities that impress people are meaningless in the eyes of Heaven. Hashem doesn’t care about one’s socioeconomic status, material resources, titles or assets. In His eyes, we are all the same. רחמנא ליבא בעי – Hashem desires our heart. What matters in heaven is our yearning, striving, and wanting to do His will.
(בְּנֵי יְהוּדָה פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל:)
וּרְאָיָה בֶן שׁוֹבָל הוֹלִיד אֶת יַחַת וְיַחַת הֹלִיד אֶת אֲחוּמַי וְאֶת לָהַד אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַצָּרְעָתִי.
)דברי הימים א’ ד:ב(
מדרש תנחומא כי תשא יג
להד, שהעמיד הוד והדר במשכן שהיתה הדרן של ישראל. ורבי אדא בר חייא אמר, להד, שהדל שבשבטים מדבק לו במשכן. ואיזה. ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן (שמו’ לח כג).
אמר רבי חנינא בן פזי, אין לך גדול מכל השבטים משבט יהודה. ואין לך ירוד מן שבט דן, שהיה מן השפחות, מה כתיב בו, ובני דן חושים (בראש’ מו כג).
אמר הקדוש ברוך הוא, יבוא ויזדווג לו, שלא תהא רוחו גסה, שגדול וקטן שוין לפני הקדוש ברוך הוא.
אמר רבי חנינא, לעולם אל יגיס אדם בכבודו, המשכן נעשה בשני שבטים אלו.
ואף בית המקדש כן עשוהו, שלמה מיהודה וחירם מדן, שנאמר, בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי (מ”א ז יג), ובדברי הימים כתיב בן אשה מן בנות דן (דה”ב ב יג), שהיה אביו מנפתלי ואמו מדן.
ילקוט שמעוני – קס’ (פרשת ויחי)
גור אריה יהודה זה משיח בן דוד שיצא משני שבטים אביו מיהודה ואמו מדן ושניהם נקראו אריה שנאמר גור אריה יהודה ודן נקרא גור אריה נאמר דן גור אריה
——————————————–
3. The Medrash (Shemos Rabbah 33:19) says that the world wasn’t worthy to use cedar trees except for the boards of the Mishkan and the Beis HaMikdash.
What message is the Medrash trying to convey?
Rabbi Menachem BenZion Sacks explains that cedar trees are strong and unyielding and are therefore symbolic of rigidity and stubbornness. In fact, the Gemara (Ta’anis 20a) says: “One should always be as flexible as a reed and not as unyielding as a cedar.”
As a general rule, in order to have a harmonious society, one should not be staunch and insistent that his viewpoint is the only correct one. Rather, one should be flexible, compromising and agreeable. In that sense, metaphorically, regarding interpersonal relationships cedar trees should never have been created. Don’t be intolerant of others. Don’t only be agreeable to likeminded people. Learn from other people’s perspectives and be humble. Too much rigidity is destructive in society.
However, there is a place when one should adopt the symbolic inflexibility of the cedar – regarding one’s morals and spiritual principles. Regarding one’s religious obligations and commitment to Torah one should be unwilling to compromise or to budge one iota. Don’t allow the winds of society to dictate your values. Stand for your convictions and principles.
That is what the Medrash is saying. Cedar was created for the Mishkan and the Mikdash – for spiritual matters – to never allow our beliefs to be swayed[4].
Ed. – This was the greatness of Mordechai Hatzaddik. When Megillas Esther relates that Mordechai didn’t bow to Haman it states (Esther 3:2), ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה – And Mordechai will not kneel and will not bow, in the future tense.
When Mordechai refused to bow before Haman, he inspired every Jew for all time to also be strong and staunch in his morals. Every one of us must be Mordechai who will not kneel or bow before the Hamans we contend with.
When dealing with others we must be patient and understanding. But regarding our morals and values we must never bend!
- Hidden Praise is the loose meaning of Esther Tehilla, in whose memory these divrei Torah were transcribed. ↑
- “Parshas Terumah: 3 ideas in 30 minutes”, February 19, 2021, posted on YUTorah.
https://www.yutorah.org/sidebar/lecture.cfm/990507/rabbi-philip-moskowitz/parshas-terumah-3-ideas-in-30-minutes/ ↑
- Stamtorah@gmail.com ↑
- With this idea we can understand the pasuk we recite on Shabbos – צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה. Why would we want to compare a tzaddik to a cedar, if the Gemara says one should not be inflexible like a cedar? Because regarding spiritual matters, which define a tzaddik, one should indeed be inflexible… ↑